גם בריאים, גם עשירים, גם חכמים…

אחת הדילמות הכי גדולות של אתרי שיתוף תכנים ברשת, היא המתח הבלתי פוסק בין הרצון של בעלי האתר לדחוף את המותג שלהם קדימה, לבין הרצון הטבעי של ספק התכנים (הגולש, מקצועי או חובבן) להיות בלב הפריים - לא להיות “מוסתר” על ידי הפלטפורמה. אתר אינטרנט שרוצה למתג את עצמו ירצה תמיד, ללא קשר לאסטרטגיית השיווק בה יבחר, להיות destination site. הגולש, לעומת זאת, תמיד יעדיף מותג באוריינטצית white label, שיעמיד אותו במרכז, שיעשה לו כבוד.

כשרק עלינו עם 5min לאוויר, לדוגמא, כל סרט באתר (או באמבד) נפתח בפרה רול של 2 שניות עם הסבר “עלינו”. ידענו שבעל התוכן לא כל כך אוהב את זה, אבל חשבנו שזה הכרחי כדי לדחוף את המותג שלנו קדימה. בשלב מסויים, כשהרגשנו שיש כבר מודעות לעצם קיומנו, נפטרנו מהפרה רול. בהמשך, עם היד על הדופק של המותג, גם שינינו את הנגן כך שה”נוכחות” שלנו תקטן ככל הניתן. למעט הלוגו שלנו בזמן הצפייה בסרט, אנחנו לא שם כיום - הפלטפורמה היא שלנו, הבמה היא של הגולש. אם הייתה לנו הפריוויליגיה להוריד גם את הלוגו ועדיין להמשיך לצמוח, היינו עושים את זה. אבל אין לנו, מכיוון שאנחנו לא רק אתר עם טכנולוגיה, אלא קונספט שרוצה להיות destination וצריך לחשוף את המותג שלו לכמה שיותר עיניים. ועם הדילמה הזאת אנחנו נמצאים כל הזמן מול ה-publishers, המתח הבלתי פוסק בין האגו שלנו לאגו של ספק התוכן. בין הרצון שלנו שהמותג יהיה מוכר לכל בית, לבין הרצון להביא כמה שיותר תוכן ולהקשיב לספקי התוכן עצמם.

הדבר הכי טוב, אומרת וורסיה מוצלחת של פתגם מעאפן, הוא להיות בריא ועשיר. ו-YouTube הם כאלה - גם מוכרים, גם שולטים בשוק בצורה מוחלטת, גם אטרקטיבים ליוצרי התוכן, אבל גם רעבים עדיין. Liz Gannes מ-NewTeeVee מספרת היום על הצעד הקטן והמבריק של YouTube, האנשים שמבינים טוב מכולם את לב הגולשים שלהם: החל מרגע זה לא תמצאו יותר את הלוגו של YouTube על הנגן שלהם. YouTube, מעצמת הוידאו הכי גדולה בעולם, החליטה לוותר על מיתוג עצמי והשאירה את כל הבמה לגולשים. צעד שאולי נראה תמוה במבט ראשון, אבל הוא כל כך מתבקש בעיניי.

תחשבו על זה - מי בעולם לא מכיר את הצינור? כולם מכירים. למעשה, בתחום ה-UGC, יו טיוב ניצחה את השוק בהליכה כבר מזמן. רוב תכני הגולשים מועלים אליה, והיא כבר לא צריכה להילחם על המיתוג שלה. היא הדבר עצמו. מה כן חסר ליו טיוב? תכנים של publishers מקצועיים יותר, כאלה שערך המותג שלהם חשוב מאוד בעיניהם, כאלה שלא מוכנים לראות את הלוגו של יו טיוב מתנוסס אצלם באתרים. אותם publishers נאלצים לשדר את התכנים שלהם דרך חברות מתחרות, חלקן חינמיות כמו blip.tv המצויינים, חלקן נותנות שירותים כמו brightcove  או maven (שנקנתה על ידי Yahoo!), שלמעשה גובות כסף עבור שידור הוידאו ומתחלקות ברווחי הפרסום.

כך שיו טיוב עשו השבוע מהלך משולב, תחרותי מאוד, שמאיים על לא מעט חברות שמצאו להן נישה בה חשבו ש-יו טיוב לא יכולים לגעת. יו טיוב הרגישה חזקה מספיק כדי להפוך לפלטפורמת white label, כפי שהודיעה השבוע. היא הפכה את הפלטפורמה שלה לפתוחה בעזרת API שמאפשר לכל יוצר, בכל גודל, להשתמש בטכנולוגיה שלה לצרכיו, כשבו בעת היא גם הסירה את המיתוג שלה כדי לא להפריע ליוצרים. יו טיוב בעצם הודיעה לעולם: “אנחנו פלטפורמת הוידאו המנוסה והפופולארית ביותר ברשת. בואו תשמשו בנו לנוחיותכם, ובחינם!”.

בסופו של יום YouTube ממשיכים באותה פילוסופיה - אנחנו רוצים תוכן, כמה שיותר תוכן, גם אם אף אחד עדיין לא יודע איך להוציא ממנו את מיטב הכסף. ב-Google, מסתבר, מאמינים שמציאת המודל העסקי המושלם היא עניין של זמן והקרב הוא עדיין על כמות התכנים הגדולה ביותר שממנה ניתן יהיה להפיק רווחים. אם יש לך אתר וידאו, ההתעקשות על הפילוסופיה הזאת היא בשורה מצויינת. השאלה היחידה היא איזה חלק מהעוגה יישאר לשאר העולם, בהנחה שיו טיוב ימשיכו לעשות את הכל נכון.

שבת שלום!

רן | 14 במרץ 2008 | וידאו 2.0 | תגובות