וידאו, אובמה, בואינגים, גונדרי ושות’

קשה לי לכמת את כמות הפוסטים הטכנולוגיים שאני קורא בשבוע, אבל אני מניח שמדובר במאות. פעם זה היה תענוג גדול, היום אני מרגיש שריבוי האינפורמציה, ריבוי הבלוגים, יכולים לשגע בן אדם שפוי. ובכל זאת, הפחד להפסיד אינפורמציה חשובה, שביב מידע רלוונטי, מחייב אותי לעבור על כל הכותרות, בכל הבלוגים החשובים, למרות שרובם במילא מעתיקים סדרתיים אחד מהשני.

אז אם כבר נגזר עלי העינוי האובססיבי הזה, החלטתי לנסות להפיק משהו טוב מריבוי האינפורמציה, ולסכם כל שבוע עם הדברים הכי מעניינים שמצאתי ברשת. יאללה, לעבודה:

1)
אום מאליק מפרסם השבוע שבמהלך 2007 השקיעו קרנות הון הסיכון בארה”ב 467 מיליון דולר בסטארט אפים שמתמקדים ב-online video - סכום מדהים עבור ענף שמתקשה לנפק הכנסות מינימליות כבר למעלה מ-3 שנים. ברבעון הראשון של 2008, שימו לב, הושקעו כבר 217 מיליון דולר בתחום, והיד עוד נטוייה. הכמות נשמעת אסטרונומית אולי, אבל ב-2007 הושקעו 31 מיליארד דולר בחברות סטארט אפ, כך שאחוז וחצי מסך השקעות הון הסיכון האמריקאיות בשנה שעברה הופנו לתחום הוידאו. שם את הדברים בפרופורציות, אבל בעיני עדיין מדובר במספר גבוה בצורה יוצאת דופן.
בשנה האחרונה אני נתקל בבון טון (שמורגש באופן קיצוני יותר בארץ) של ביטול עולם ה-online video כתחום שיניב הכנסות גדולות בעתיד. את הביטוי “אובר רייטד”, אני כבר כמעט שלא יכול לשמוע. ובכל זאת, 467 מיליון דולר הם סכום אדיר. אז מה, האמריקאים מטומטמים? עדרים? באזז בלי כיסוי? אני משוכנע שלא. הטלוויזיה עוברת לאינטרנט, בחודש האחרון שלי בניו יורק אני רק מתחיל להבין את קצה התופעה. מדובר בתהליך שייקח הרבה שנים, אבל הוא כבר פה. ילדים מחוברים למוניטור, לא לטלוויזיה. והבעיה המשמעותית של המוניטיזציה, היא כל כך משמעותית עד שהתעשייה חייבת למצוא לה פתרון.
דמיינו לכם מצב היפוטתי שבו כל אתר מדיה יודע בדיוק מי צופה בכל סרט, מה התחביבים שלו, מה הוא קונה ברשת, איפה הוא גר ובן כמה הוא. הטכנולוגיה היום רחוקה משם, אבל דמיינו מצב כזה. מה יהיה הערך הפרסומי בתחום התוכן אז? כמה תהיה שווה מטהקפה, למשל, עם 32 מיליון המשתמשים החודשיים שלה?
לטעמי, קרנות הון סיכון מבינות שברגע שתיפתר בעיית המוניטיזציה, הערך של אתרי המדיה ינסוק באופן משמעותי. 467 מיליון דולר הם רק התחלה של תהליך אבולוציוני. התוכן עובר לרשת. כשיגיע הפילוח, גם המפרסמים יגיעו. השאלה היחידה היא כמה מזומן יצטרכו אתרי המדיה לשרוף עד לפריצת הדרך…

2)
ואם ב-online video עסקינן, שימו לב לנתון הזה - ברק אובמה מוביל באופן משמעותי בכמות הצפיות שמייצר התוכן סביבו ברשת. בחודש מרץ צברו התכנים של אובמה 518 אלף צפיות. הילרי קלינטון צברה 351 אלף, מקיין הגיע ל-38 אלף בלבד. אובמה מעניין את הצעירים בארה”ב, כמו גם כל הקמפיין הדמוקרטי, שמשתמש ביו טיוב לאורך כך הדרך ככלי שיווק מהותי. מקיין, רפובליקני קשיש ורחום (שהבטיח להפציץ את איראן לפנינו), לא מדבר אל ה-early adapters. אובמה, לעומת זאת, מצליח להלהיב אותם.
הצעירים מחוברים למוניטרים, לא לטלוויזיה. אובמה יודע את זה. לא בטוח שמקיין מודע להיקף התופעה.

3)
Boing Boing עשו השבוע ניסוי נחמד והעלו לרשת פוסט ריק מתוכן. בפעם המי יודע כמה הוכח שכשנוצרת קהילה סביב אתר תוכן מסויים, הקהילה הופכת למהות והתוכן הופך לסתם תירוץ כדי להיפגש. אז הפוסט “על כלום” יצא לאוויר, ומהר מאוד הפכו הטוקבקים לדבר עצמו. מאות אנשים הוסיפו את הפוסט למועדפים שלהם, הגיבו, דיחקקו, השתוללו, והנפיקו אחלה אינטרנט - אידיוטי, דבילי, אבל כיפי לאללה.
בגלוב, אגב, החליטו לבדוק איך מגיבה הבלוגוספירה הישראלית לאותו גימיק. עבד לא רע בכלל…

4)
Cnet מנפקים תחזית עגומה למדי עבור עולם הווב 2.0 ב-2008. מדכא, אבל מפוכח. מומלץ…

5)
ולסיום - ככה נראה קליפ מעולה של מישל גונדרי, שעלה השבוע ליו טיוב. 4 דקות שמתמצתות נסיעה ברכב מלוס אנג’לס לניו יורק. חוויה חזותית מדהימה שהגיעה לרשת הרבה לפני שהגיעה אל המדיה המסורתית. הקליפ כבר צבר 337 אלף צפיות, לא כולל שכפולים וגניבות, והוכיח שהפצת תכנים מתבצעת היום רק במקום אחד, רק ברשת.
הנה עוד סיבה טובה להשקיע באון ליין וידאו. שבת שלום!

רן | 26 באפריל 2008 | וידאו 2.0 | תגובות